יום שני | 26.5.2025 | 16:15 – 18:00

הטקסט המשפטי הכתוב בעברית, כמו בשפות אחרות, מאופיין במורכבות תחבירית, באוצר מילים ייחודי ובמאפיינים דיסקורסיביים המכבידים על הבנתו. עד כה העבודות שחקרו את העברית המשפטית התבססו על התרשמות מזדמנת מטקסטים נבחרים ומעטים ללא השוואה שיטתית לטקסטים אחרים. בהרצאה נדון בממצאי מחקר אמפירי שבחן לראשונה את קריאוּת הטקסט המשפטי הכתוב בישראל והשווה אותו לטקסטים שאינם משפטיים. באמצעות כלים מחשוביים נבדקה במחקר שכיחותם של מאפייני לשון רבים שלפי הספרות פוגמים בקריאות טקסט והתברר מי מהם אכן תורם לחוסר הקריאות של הטקסט המשפטי הכתוב בעברית וכן מה ההבדלים בין סוגי הטקסטים המשפטיים שנכללו בקורפוס המחקר. חלקו השני של המחקר שיוצג כלל ניסוי של פישוט טקסטים משפטיים שבו נבדק אם פישוט הטקסט שיפר את הבנת הנקרא, את זמני הקריאה ואת תחושת הביטחון של הקוראים בנוגע להבנתם את הטקסט.

רן לוסטיגמן בעל תואר ראשון במשפטים ובלשון עברית, תואר שני במשפטים ותואר שלישי בלשון עברית מאוניברסיטת בר אילן. מחקרו עוסק בלשון המשפט בישראל ובעיקר בחוסר נגישותה לציבור הרחב. ד"ר לוסטיגמן מלמד במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט וכן מנחה סדנאות בכתיבה משפטית ובשימושי בינה מלאכותית לשופטים, לעורכי דין ולמתמחים . הוא פרסם עם עו"ד מיכל אהרוני את הספר 'זאת ועו"ד: דיוקן העברית המשפטית בישראל', הספר היחיד העוסק בלשון המשפטית הכתובה בישראל.

יום שני | 28.4.25 | 16:00-14:15

ד"ר נורית מלניק וד"ר שלומית עוזיאל: "מצעד הטעויות": שיח תקן עממי ברשת

בראשית חודש יוני 2021 פורסם בדף הפייסבוק של האקדמיה ללשון העברית פוסט שפנה לציבור הגולשיםוהגולשות וביקש מהם לציין את "הטעות בעברית שמוציאה אתכם מדעתכם". הפנייה זכתה לכמה אלפי
תגובות, שבהן ציינו המגיבים תופעות לשוניות הנתפסות בעיניהם כשגיאות מרגיזות, הביאו להן דוגמאות
וחיוו את דעתם על השגיאות האלה, על מקורן, על אנשים ששוגים, על אנשים שמתקנים את העברית של
זולתם, על האקדמיה ללשון העברית, על השפה העברית ועל השינויים המתחוללים בה – חומר עשיר להפליא
למחקר. בעזרת ניתוח איכותני וכמותני של התגובות, שמנו לנו למטרה לענות על כמה שאלות: אילו תופעות
נתפסות בעיני ציבור המגיבים הזה כשגיאות? מהן הקטגוריות הדקדוקיות העיקריות שהשגיאות האלו
משתייכות אליהן? מהם המאפיינים הסוציו־בלשניים העיקריים של השגיאות או ה"שגיאות" המתוארות?
האם כל התופעות הלשוניות המצוינות כשגיאות הן אכן שגיאות, לשיטתם או לשיטותיהם של הגורמים
העיקריים המעצבים כיום את העברית התקנית?
נורית מלניק היא בלשנית, חברת סגל בכיר באוניברסיטה הפתוחה, ואחראית על תחום הבלשנות והלשון
באוניברסיטה. היא כתבה והייתה שותפה בכתיבה של מספר ספרי קורסים בתחומי השפה והקוגניציה עבור
האוניברסיטה הפתוחה. עבודתה המחקרית מתמקדת בתחביר, ובייחוד בתחביר העברי. בעבודתה היא
מגשרת בין מחקר בלשני תיאורטי, בלשנות חישובית ובלשנות קורפוסים.
שלומית עוזיאל היא עורכת לשון ותוכן, מרצה וכותבת בתחום הלשון העברית. מרצה על סגנון עברי בתרגום
במסגרת לימודי התעודה בתרגום במרכז האקדמי לוינסקי-וינגייט, ומלמדת את הקורס "טקסטים עיוניים:
מיומנויות וכלים" בתוכנית לימודי התעודה בעריכה לשונית באוניברסיטת תל אביב. כותבת ומגישה את
הפינה "מוציאה לשון" ב"מה שכרוך", מגזין הספרות היומי של רדיו "כאן תרבות", ומחברת הספר "מוציאה
לשון – הפתעות מהמגירה הסודית של העברית" בהוצאת עם עובד. בעלת תואר שני בהיסטוריה ופילוסופיה
של המדעים והרעיונות מאוניברסיטת תל אביב.