יום שני | 26.5.2025 | 16:15 – 18:00

הטקסט המשפטי הכתוב בעברית, כמו בשפות אחרות, מאופיין במורכבות תחבירית, באוצר מילים ייחודי ובמאפיינים דיסקורסיביים המכבידים על הבנתו. עד כה העבודות שחקרו את העברית המשפטית התבססו על התרשמות מזדמנת מטקסטים נבחרים ומעטים ללא השוואה שיטתית לטקסטים אחרים. בהרצאה נדון בממצאי מחקר אמפירי שבחן לראשונה את קריאוּת הטקסט המשפטי הכתוב בישראל והשווה אותו לטקסטים שאינם משפטיים. באמצעות כלים מחשוביים נבדקה במחקר שכיחותם של מאפייני לשון רבים שלפי הספרות פוגמים בקריאות טקסט והתברר מי מהם אכן תורם לחוסר הקריאות של הטקסט המשפטי הכתוב בעברית וכן מה ההבדלים בין סוגי הטקסטים המשפטיים שנכללו בקורפוס המחקר. חלקו השני של המחקר שיוצג כלל ניסוי של פישוט טקסטים משפטיים שבו נבדק אם פישוט הטקסט שיפר את הבנת הנקרא, את זמני הקריאה ואת תחושת הביטחון של הקוראים בנוגע להבנתם את הטקסט.

רן לוסטיגמן בעל תואר ראשון במשפטים ובלשון עברית, תואר שני במשפטים ותואר שלישי בלשון עברית מאוניברסיטת בר אילן. מחקרו עוסק בלשון המשפט בישראל ובעיקר בחוסר נגישותה לציבור הרחב. ד"ר לוסטיגמן מלמד במרכז האקדמי שערי מדע ומשפט וכן מנחה סדנאות בכתיבה משפטית ובשימושי בינה מלאכותית לשופטים, לעורכי דין ולמתמחים . הוא פרסם עם עו"ד מיכל אהרוני את הספר 'זאת ועו"ד: דיוקן העברית המשפטית בישראל', הספר היחיד העוסק בלשון המשפטית הכתובה בישראל.